אם אני זוכר נכון, בחודש שלישי (למניינם) מגיעים למיון מאות תלמידי כיתה יג'. לכולם מטרה אחת - לעבור את המיונים שמתחילים בבוקר ומסתיימים בערב. המחשבה הראשונה שלי עברה בראש באותו הרגע היא "אני יותר טוב מכל האנשים האלה שאצליח להתקבל?" ועוד שלי אין רקע של "שוחר" כמו שלחלקם יש. אם זו המחשבה שלכם אז אל דאגה. המצב לא נורא כמו שאתם חושבים.
דבר ראשון, הדרישה היא למספר גדול של פרויקטנטים. אני מאמין שבערך 30% יתקבלו ואולי יותר. בנוסף יש מכללות שמכינות את התלמידים. זה מועיל מאוד מפני שהמורים אוספים את השאלות משנים שעברו.
שלב ראשון במיון
לאחר שכולם התכנסו והייתה שיחת פתיחה. מתחיל המבחן הראשון - מבחן עיוני עם שאלות אמריקאיות. אין שם דברים מיוחדים אלא ממש שאלות נורמליות לחלוטין. שערים לוגיים, דלגלגים, טרנזיסטורים, מגברים, תכנות בקרים וכו'. אין כאן יותר מידי מה לעשות למי שהנושא חלש אצלו. פשוט צריך להכיר את החומר. בסוף המבחן תהיה הפסקה שבזמן הזה החיילים יבדקו את המבחנים. בסיום ההפסקה יקראו בשמות העוברים לשלב הבא. אלה שלא יקראו בשמותם סיימו את היום ויחזרו הביתה.
ברכות לעוברים לשלב הבא - שלב הראיונות. עברתם חלק משמעותי אבל מכאן לא יהיה קל יותר. השלב הבא מחולק לשני חלקים, הראשון הוא ראיון אישי. בו ישאלו אתכם על תחביבים, דברים שאתם רוצים לציין על עצמכם, למה בחרתם במסלול הפרויקטנטים ועוד מספר לא קטן של שאלות. בסך הכל לא יותר מעשר דקות. כאן יש טיפ חשוב שיכול להציל אתכם ממצב של "לא עובר" למצב של "עובר" לקבלה למסלול. שימו לב, המראיין רוצה לשמוע אתכם אומרים "אני רוצה להתקבל ולהשקיע, יש לי מוטיבציה! יש לי מוטיבציה! אני רוצה להיות פרויקטנט" (אולי לא במילים האלה, זה בסגנון). דברים חשובים שתגידו נכתבים ומשתמשים בהם אחר כך.
מנקודה זו ועד סוף יום המיונים בפוסט הקרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה